שים לב לפער: נוסטלגיה ומרחק בימי דלהי של עשאן מאני

By Ford Melillo

ימי דלהי, בימוי עשאן מני, הוא פנינה נוסטלגית. בנוי כראיון, הוא מתאר את הרהוריו של ארון מאני על נעוריו בניו דלהי, מבקר מחדש בבית ילדותו, בית ספר, וקהילה באמצעות צילומים וזיכרונות. ההיבט הנוגע ללב של הסרט טמון באיזון הטבעי של ארון בין התרגשות נעורים לחוכמה נרכשת כשהוא מתעמק בעברו. As Arun reminisces about summer activities, moments of delinquency, and the nurturing of lifelong friendships, he does so with equal warmth and appreciation, devoid of regret. His profound gratitude for his adolescence shines through.

עם זאת, the film ends abruptly, lacking resolution. While there’s a brief mention of Arun immigrating to the United States for university, there’s no further insight into his post-high school life, how he cultivated his wisdom, or the closure of his time in New Delhi.

למרות זאת, the film’s engaging storytelling leaves viewers wanting more.

I thoroughly enjoyed it and am pleased to rate ימי דלהי 4.5 מתוך 5 כוכבים.

Ford Melillo is a marketing intern at CMRubinWorld and Stanford undergrad studying English with a Creative Writing focus.

מחבר: C. M. רובין

שתף את הפוסט הזה