למרות Sajia דרוויש הוא רק זוטר אוניברסיטאות בארצות הברית במסצ'וסטס, היא השיגה יותר מאשר רוב לעשות חיים שלמים. דרוויש הוא מונע על ידי שני דברים: ראשון, אהבתה של למולדתה, מקום ההרוס על ידי מלחמה, עוני, אַנאַלפַבֵּיתִיוּת, וקיצוניות בשם הדת; ושנייה, תשוקה ללמידה. אך למרות כל האתגרים, מסירותה צדק וקדמה, באמצעות הבנה טובה נתן לה את הכוח להתגבר על מכשולים רבים ולפתוח Baale Parwaz הספרייה (BPL) בקיץ הזה בקאבול, אפגניסטן.
זה הובן ארוך כי אוריינות היא הבסיס שממנו מהפכות תרבותיות נולדים, ופתיחת הספרייה של Sajia הוא הצעד הראשון בגישה רבה ממדית לתמוך תרבות קריאה בקהילה שלה בקאבול. נכון לעכשיו, בין 200 ו 350 תלמידים לבקר בספרייה החדשה על בסיס יומי כדי לקרוא, לעשות שיעורי בית, או להוציא או להחזיר ספר.
ההישגים של דרוויש הם שבעתיים השראה בגלל האתגרים מינה פרצופים בבית. “נשים באפגניסטן אינן חיות. חינוכם, בחירתם של בן זוג לחיים, והכל שלהם תלוי אבותיהם’ ואחים’ הרשאות…” שיעור האנאלפביתיות של נשים במדינת ביתה הוא קורע לב 85%.
בראיון לה השראה העוקב עם גלובל החיפוש לחינוך, Sajia דרוויש מתריסה תפקידי מגדר מסורתיים ומציעה תחושה מוחשית של תקווה לשינוי אפילו בנסיבות הטרגיות ביותר.
Sajia, יצרת ספרייה בבית ספר ציבורי בקאבול. אנא ספר לנו מדוע וגם איך עשית את זה?
מוחמד אסיף Mayel תיכון, שם Baale Parwaz הספרייה (BPL) בנויה, היה בית הספר שלי כשהייתי נערה צעירה. At that time I did not have access to any children’s books. קראתי בוגר ספרים ברמה שלקחתי מחלק חדר בגודל ארון נקרא בספריית בית הספר. זה היה רק שני מדפים ופחות ממאה ספרים.
קראתי כי רציתי למצוא מקום בטוח, הרחק מכל המהומה סביבי, ומצאתי מקום כי בתוך דפים של ספרים. הם נתנו לי מנוח, strength and wings to fly away from bombs and rockets that kept falling. That is why I named the library Baale Parwaz, which in Farsi means ‘wings to fly’.
בניין BPL לקח אישורים מאת מנהל בית הספר, the Ministry of Education (משרד החינוך) and the financial support of the Afghan Girls Financial Assistance Fund (AGFAF), which also sponsors my education at Mount Holyoke College. At the Ministry, זה היה קשה למצוא מחלקה אחראית לאישור סוג זה של הפרויקט. הייתי צריך להסביר הכל כדי רב, אנשים רבים וזה לקח כמה ימים עד הוצגתי בפני האדם הנכון.
איך היית מתאר את החוויה שלך שיתוף פעולה עם משרד החינוך?
None of the people I spoke to at the Ministry ever expected to see a young woman pursuing such a project.
לדעתי קיבלתי אישור גם את הקרן וגם משרד החינוך בגלל התשוקה, לנהוג ונחישות הבאתי לפרויקט זה. לא רציתי לראות מניסיוני כי היה חוסר ספרים, חוסר העידוד לקרוא, חזר עדיין בדור אחר.
אז, יש לך אישור; מה קרה אחר כך?
לאחר אישור, the school did not have a room for the library so we took the principal’s offer of an outside balcony and began from there.
הספרייה בפרסית מתרגמת “ספר קוק,” שפירושו מילולי בית הספרים; and that is what the libraries are in most public schools. לרוע המזל, בגלל אפגניסטן חסרת תרבות קריאה חזקה, כך ספריית ספר אינה נראית כעדיפות. כאשר בית ספר ציבורי בנוי, אנשים בדרך כלל לא לייעד שטח עבור ספריה. גם בבתי הספר הללו עם ספריה, הוא פעמים רבות קטן, uninviting space, poorly lit with a few hundred books stacked on shelves. אין מקום ללמוד, group discussions or collaborative work. And certainly no book clubs or reading hours take place.
רציתי Baale Parwaz ספרייה להיות שונה. רציתי האלמנטים של לימוד ועבודה שיתופית להיות חלק מהספרייה בנוסף מקור הספרים. הספרים בחרנו נבחרו באופן חלקי על ידי המורים של בית הספר כדי להשלים את החומרים המוגבלים משרד החינוך מספק, ובחלקו רומני, סיפורים קצרים, ספרים ללא מילים וספרים לעזרה עצמית בחרנו. היום, BPL serves over 500 סטודנטים ביום, מתן ספרים, מרחב ללמוד ולעבוד בשיתוף פעולה, חדר לשתיים ספר המועדונים שלנו להיפגש שעת קריאה שיתקיימו עבור האחים הצעירים של סטודנטים חברי ספרייה.
אבל להיות מסוגל לקרוא ולעבוד בספריה ולהוציא ספרים מהווה נקודת מוצא בלבד. כשתלמידים לקחת ספרים הביתה, משפחותיהם להיחשף לרעיון של קריאה להרחבת הידע שלהם, בשביל הכיף עבור בידור. משפחות, חברים ואחרים אשר כלולים להיות חלק משרשרת של מודעות כי סדקים לאט הקיר בין אנשים וספרים. זה לא רק את הקיום הפיזי של ספרייה שהיא חשובה. מה שחשוב הם הפעילויות קורות בקרב המשפחות והחברים של חבריה מעבר קירותיו. בחמש השנים הבאות, אני בטוח ספרייה קטנה זה ישמש השראה לאחרים לבנות ספריות חדשות, אשר יוביל יותר ספרים מגיעים לבתים של סטודנטים מאשר אי פעם בעבר. זה יהיה גם הפך יותר אנשים מבינים את הערך של ספרים. אינשאללה!
מהם הלקחים החשובים שלמדתם בניית ספריית Baale Parwaz?
השיעורים למדתי מפרויקט זה הם רבים. בהתחשב מגדר שלי, למדתי כי יהיו אתגרים אני אתמודד בחברה האפגנית לא משנה מה אני עושה. אבל כדי ליזום שינוי, אני צריך לעמוד חזק להתמקד ביעדים שלי. כל האמונות הדתיות השווא ומסורות פיחות שזורות במרקם החברתי של החברה האפגנית יכולים לקרב משם די בקלות. אין הרבה נשים לחיקוי לעקוב או כל מקור חזק של תמיכה להישען על. בנות ונשים שרוצות להביא משהו חדש לתוך החברה הן בכוחות עצמם, ואני הייתי אחד מהם.
איך אתה רואה את התפקיד של נשים צעירות בחברה האפגנית?
כשאני חושב על נשים באפגניסטן, אני מרגיש גלישת שרשרת סביב הלב שלי. כשהייתי צעיר, אני לא מבין למה אנשים ידרגו אפגניסטן כמקום הגרוע ביותר עבור נשים, אבל עכשיו אני עושה. נשים באפגניסטן נתפסות כאובייקטים של יופי וחן כשמדובר הגשמת הציפיות המיניות של הגברים, אבל חוץ מזה, הם מקבלים ניגש בשם האיסלאם הקוראן, בשם Ghairat ו Namos. אבות ואחים להרוג בנות ואחיות שלהם, כי הם איכשהו מביישת המשפחה הביאו למטה Ghairat שלהם, הכבוד האפגני. נשים רבות לשרוף את עצמם. הם להתמסטל, נהרג על ידי אספסוף. נשים באפגניסטן אינן חיות. חינוכם, בחירתם של בן זוג לחיים שלהם והכל תלוי אבותיהם’ ואחים’ הרשאות. The UN reports that 85% of Afghan women are illiterate. אנחנו חייבים לשנות את המחזות מין תפקיד בקביעת איך אדם מטופל. זה ישנה את הכל. אם המבנה החברתי הפטריארכלי כולו היה תיגר בהצלחה, נשים יכולות להיות אחראי על חייהם.
האם אתה מאמין התפקיד של אישה צעירה הוא פחות או גדול מזו של צעיר של?
אני אף פעם לא חשבתי על התפקיד של אישה להיות פחות מאשר גבר. גם באפגניסטן, מקום שבו למאמצי נשים הם בלתי נראים, הם אלה ששומרים הכל ביחד. מ מטפל בבית כדי לידה, לילדי העלאה לרמה כמה, תורם לכלכלת המשפחה, הם בידי קסומים כי אף אחד לא רואה.
אתה זוטר אוניברסיטאות בארצות הברית. ספר לנו איך הגעת לשם.
BPL לא היה קורה לא נסעתי לחו"ל השכלתי. הגעתי לראשונה לארצות הברית בגיל 13 עבור מחנה קיץ בשם זרעים של שלום. אחרי חוזר הביתה, הגשתי בקשה בתיכונים בארצות הברית וקיבל מלגה מלאה לבית הספר אתל ווקר בקונטיקט. ב 2014, הגעתי אוניברסיטאות בארצות הברית במסצ'וסטס שבו אני זוטר לומד יחסים בינלאומיים.
מה יש את הניסיון של חינוך במכללה בארצות הברית הייתה בשבילך?
שבע שנים של לימודים בחו"ל — חווה תרבויות חדשות, לקיחת קורסים ששינתה את חייה, להכיר אנשים מכל רחבי העולם והגעגועים הביתה, עבור יקיריהם שלי — לימד אותי שיעורים בחיים שעיצבו אותי מי שאני היום. השתתפות בתיכון כל-נערות ומכללה כל-הנשים כבר פריבילגיה יאומן עבורי. אנשים כאן נוטים לקחת דברים שהם אפילו לא נגישים לאחרים כמובן מאליו. I have grown up somewhere in the middle of two completely different societies, אבל מה שלמדתי הוא כי חיי הנשים שוחקו עם לאורך ההיסטוריה, שוב ושוב, בכל העולם. הגיע זמן לנשים, לא משנה אם באפגניסטן או בארצות הברית, להשתלט על חייהם ועל מעריכים את עצמם, כי אם לא יעשו כן, אף אחד אחר לא יעשה.
(כל התמונות הן באדיבות ספריית Parwaz Baale)
הצטרף אליי ולמנהיגי מחשבה מוכרת בעולם כולל סר מייקל ברבר (בריטניה), DR. מיכאל בלוק (ארה"ב), DR. ליאון בוטשטיין (ארה"ב), פרופסור קליי כריסטנסן (ארה"ב), DR. לינדה דרלינג-Hammond (ארה"ב), DR. MadhavChavan (הודו), פרופ 'מיכאל Fullan (קנדה), פרופ 'הווארד גרדנר (ארה"ב), פרופ 'אנדי הארגריבס (ארה"ב), פרופ 'איבון הלמן (הולנד), פרופ 'קריסטין Helstad (נורווגיה), ז'אן הנדריקסון (ארה"ב), פרופ 'רוז Hipkins (ניו זילנד), פרופ 'קורנליה הוגלנד (קנדה), הכבוד ג'ף ג'ונסון (קנדה), גברת. שנטל קאופמן (בלגיה), DR. EijaKauppinen (פינלנד), מזכיר המדינה TapioKosunen (פינלנד), פרופ 'דומיניק לפונטיין (בלגיה), פרופ 'יו לאודר (בריטניה), לורד קן מקדונלד (בריטניה), פרופ 'ג'ף מאסטרס (אוסטרליה), פרופ 'בארי McGaw (אוסטרליה), שיב נדאר (הודו), פרופ 'R. נטריגין (הודו), DR. PAK NG (סינגפור), DR. דניז אפיפיור (ארה"ב), שרידהר ךאג'גופלן (הודו), DR. דיאן ראוויטש (ארה"ב), ריצ'רד וילסון ריילי (ארה"ב), סר קן רובינסון (בריטניה), פרופ Pasi Sahlberg (פינלנד), פרופ Manabu סאטו (יפן), אנדריאס שלייכר (PISA, OECD), DR. אנתוני סלדון (בריטניה), DR. דוד שפר (ארה"ב), DR. קירסטן Immersive Are (נורווגיה), קנצלר סטיבן ספאן (ארה"ב), איב Theze (LyceeFrancais ארה"ב), פרופ 'צ'רלס Ungerleider (קנדה), פרופ 'טוני וגנר (ארה"ב), סר דייוויד ווטסון (בריטניה), פרופסור דילן Wiliam (בריטניה), DR. מארק Wormald (בריטניה), פרופ 'תיאו Wubbels (הולנד), פרופ 'מייקל יאנג (בריטניה), ופרופ 'Minxuan ג'אנג (סין) כפי שהם לחקור שאלות חינוך תמונה הגדולות שכל המדינות מתמודדות היום.
גלובל החיפוש לחינוך עמוד קהילה
C. M. רובין הוא המחבר שתי סדרות מקוונות רבים קוראות שלהיא קיבלה 2011 הפרס אפטון סינקלר, “גלובל החיפוש לחינוך” ו “איך וויל אנחנו קראו?” היא גם מחברם של שלושה ספרים רבי מכר, כולל אליס בארץ הפלאות Real, הוא המוציא לאור של CMRubinWorld, והוא משבש קרן עמית.
עקוב C. M. רובין בטוויטר: www.twitter.com/@cmrubinworld
תגובות אחרונות