“עבודה ולבלות את הזמן במדינה אחרת עם אנשי חינוך ותלמידים ממדינות אחרות, האזנה למחשבות שלהם, תפיסות וציפיות תרבותיות, דרכים רבות עוצמה כדי ליצור עולם טוב יותר באמצעות חינוך. יש לנו מחקרים רבים המצביעים באופן ברור כי רובם מכריע של אנשי חינוך, הורים ותלמידים מאמינים שזה הוא בעל ערך רב וצריך להיות זמין,” תגובות איאן Ailles, מנכ"ל Pass המחקר העולמי, ספקית מובילה של חוויות למידה בינלאומיות 21st המאה לסטודנטים בשנים שקדמו לאוניברסיטה.
מה היתרונות של תלמידים שנחשפו לשני חינוך מזרחי ומערבי במהלך שנותיהם בתיכון? איך היית לנווט את החוויה ללמידה אופטימלית וכיצד יכול הטכנולוגיה של היום לשפר את חוויית? הזמנתי את פאק טי נג ודניס שירלי לדון נוסף זה בחלק 4 מזרח vs. מערב – פנים זמן. פאק טי נג הוא דיקן עמית, למידה מנהיגות, וראש הקבוצה האקדמית מדיניות והמנהיגות במכון הלאומי לחינוך (NO), אוניברסיטה הטכנולוגית נניאנג (NTU), סינגפור. דניס שירלי היא פרופסור לחינוך בבית הספר ללינץ לחינוך במכללת בוסטון. הספר החדש של שירלי, השגת עם יושרה: לקראת שינוי חינוכי שימו לב, מתוכנן לשחרור ב 2015, הוא חלק מסדרת ספרי שיתוף נערך על ידי פאק טי נג ואנדרו הארגריבס.
מה היתרונות והחסרונות של תלמידים שנחשפו לשני מערכות החינוך במזרח ובמערב במהלך הקריירה בית ספר התיכון שלהם? מה דוגמאות התכנסות משמעותית או מגמות יש לך כבר ראו?
PAK NG: תלמידים שנחשפו לשני מערכות החינוך במזרח ובמערב במהלך הקריירה בית ספר התיכון שלהם את היתרון של להיות יותר קשובים לשני התרבויות. מי שיכול לנהל משא ומתן בהצלחה בין שתי סביבות תרבותית מובחנות בקלות להפוך למנהיגים טבעיים במצבים בין תרבותיים, מה שהופך אותם ברוקרים תרבותיים וקוסמופוליטים סחירים. הם נמצאים בעמדה כדי להביא אנשים שונים יחד כדי לחיות ולעבוד בהרמוניה.
עם זאת, בזמן שהוא חשוב לסטודנטים אלה להעריך אחר תרבות שונה במובהק, חשוב גם שהם יכולים להעריך ירושה התרבותית שלהם. לפעמים, קיימת סכנה של התרבות של מישהו אחר להירשם יתר. תלמידים צריכים להיות בוגר מספיק כדי ללמוד את הטוב ביותר ולא את הגרוע ביותר משני העולמות, ולמזג את התכונות הטובות ביותר אלה יחד.
יש התכנסות גדולה בערים הגדולות של העולם היום. אחד מקבל מאכלים מכל רחבי העולם בעיר אחת ומסעדות היתוך רבות. אחד רואה אנשים צעירים בערים אסיה איסוף בסטארבקס ומקדונלד 'ס, בעוד שתלמידים שאינם סיניים יותר ויותר באנגלית מדברים מדינות כמו בריטניה, ארה"ב ואוסטרליה לומדות מנדרינית. אז, האתגר לערים הגלובליות הוא לשמר את הייחוד התרבותי שלהם בגאות זו של התכנסות.
דניס שירלי: סטודנטים ממערכות מערביות יכולים ללמוד מהמזרח על החשיבות של עיקש, מחקר ממושמע שבו קבוצה של חברים תומכת זה בזה לאורך זמן.
סטודנטים ממערכות מזרח, מצד השני, יכול ללמוד מהמערב על החשיבות של חשיבה ביקורתית עצמאית, חשיבה פתוחה המבוססת על ראיות והיגיון, ופתרון בעיות יצירתי כשהיא מיושמת לסטי בעיה מוגדרים חולים. אלה הם חיוניים אם ברצוננו לחיות בחברות שלא רק מבחינה כלכלית תחרותיים, אלא גם חופשיים ולעודד את האזרחים לפתח נקודות מבט מגוונות בנושאים מורכבים.
למרות ההישגים גבוהים של תלמידים באסיה על הערכות בינלאומיות, אני מתבונן בנטייה חזקה, במזרח ובמערב כאחד, להניח שמערכות מערביות הן מעולים וקבע את הסטנדרט ללימוד היום. זה עשוי להיות נכון בכמה היבטים, וללמוד במיוחד בכל קשור להוראת תלמידים לחשוב בעצמם.
מערכות מזרחי, עם זאת, יש לי נקודות החוזק שלהם ואלה יכולים לשמש כcorrectives להיבטים מזיקים של חינוך המערבי. המסורת הקונפוציאנית בפרט מספקת התייחסות תרבותית שמעלה על נוס למידה, מדגיש משמעת עצמית, ומספק מדריך פילוסופית משכנע לחיות בהרמוניה עם אחרים.
במערב יש לנו הדגישו יתר על תוצאות ומוערכות בתהליכים, והתוצאה הוא שרבים מדי של האינטראקציות שלנו מבוססים על תחושה של אינטרס עצמי צרה.
כיצד עלינו לכוון את זה למטרות של למידה אופטימלית? מה הם חלק מהאסטרטגיות שהיית מעסיק?
PAK NG: למידה אופטימלית, תהליך זה צריך להיות בהנחייתם ומודרך. בסינגפור, יש כמה תוכניות בית ספר שיפתחו תלמידים מסוימים להיות “שתי תרבויות”. תלמידים אלה הם בדרך כלל מתלהבים ללמוד את התרבויות של המזרח והמערב באופן מעמיק יותר. תוכניות אלה להרחיב את התלמידים’ אופקים ולצייד אותם בנקודתי מבט הגלובליות.
ברוב התוכניות האלה, תלמידים הציגו לניתוחים היסטוריים, קריאה עכשווית ולמידה חווייתית להעמיק את הבנתם של היסטורי, חברתי, התפתחות פוליטית וכלכלית של מסורות מערביות ומזרחיות גדולות. תלמידים אלה גם לקבל הזדמנויות ליש תכנית טבילה בסין, בריטניה או ארה"ב כדי לעשות את המחקר אקטואלי בתרבויות של קהילות שונות.
באמצעות התוכניות, תלמידים מוזמנים להיות עם ראש פתוח ועדיין קריטיים בסינון החוצה את האלמנטים הטובים ביותר של המזרח והמערב. הדבר החשוב הוא להשיג הבנה טובה יותר של גישות אנליטיות השונות וניואנסים תרבותיים עדינים שאומצה על ידי שני העולמות.
דניס שירלי: מפגשים בין תרבותיים מתרחשים במהירות הבזק ברחבי העולם עכשיו, אבל אלה הם מונעים בראשונה על ידי הכח של שווקים ולא על ידי סדר יום חינוכי.
צעירים של היום מחפשים שינוי סדר יום טוב יותר ויותר דמיון מאשר מוצע גם על ידי ממשלה מצד אחד או על ידי מנהיגים עסקיים מצד השני. למה לא להציע להם סדר יום מבחינה מוסרית משכנע – לדוגמא, מקדיש את עצמם למטרה להרחיב את הגישה חינוכית לכל אוכלוסיות המגוונות להפליא של העולם?
אני מציע שנצית את דמיונם של הצעירים על ידי מבקש מהם להסתכל מעבר לתחרות עסקית אינסופית ויריבויות הגיאופוליטי כדי לקדם סדר יום עולמי היסטורית של חיסול הבערות והשגה 8 שנים של חינוך כללי לכל בני הנוער על ידי 2030.
השלב הבא של שינוי חינוכי צריך לקבל אותנו מעבר למודלים ארציים-מתוחמים של שיפור מצד האחד ואת השוק כסם מצד השני. אנחנו צריכים להפעיל מחדש את ארגונים רב לאומיים, תנועות חברה האזרחית, ומקצוע חינוכי מאוחד חדש כדי לספק מורשת עבור הדור עולה כי הוא ראוי לכל כי הוא הכי טוב ושווה ביותר שימור במורשות התרבותיות המשותפות יותר ויותר שלנו.
איך הטכנולוגיה של היום אין לאפשר לנו לשפר את התהליך הזה?
PAK NG: התקדמות טכנולוגית תוביל לקישוריות משופרת בין קהילות השונות של אנשים. מהירות גבוהה יותר של נסיעות פיזיות מובילה לעולם קטן שבו חילופי תרבות להתרחש בעוצמה רבה יותר. ואכן, טכנולוגיה דיגיטלית והאינטרנט מאפשרים התמזגות תרבותית להתרחש דרך “חלל” ולא “מקום”. טכנולוגיות מידע ותקשורת (ICT) מרחיב את הגישה לתרבויות אחרות לתלמידים שייתכן שלא יוכלו להרשות לעצמם נסיעה פיזית. באמצעות טכנולוגיות מידע ותקשורת, תלמידים יכולים לקשר עם תלמידים אחרים בעולם בכל עת ובכל מקום, שיתוף מחשבות והערות באמצעות קטעי וידאו, קולות וצלילים והצגה גרפית.
אבל טכנולוגיה היא חרב כפול קצה. המדיום הווירטואלי מלא בשני מידע שימושי תרבות ומידע שגוי מזיק או תעמולה. על מנת שהלמידה בין המזרח למערב הופכת להיות שימושית, תלמידים צריכים להבין את נפח גדול של מידע ולהבדיל מידע טוב ממידע רע. פעילויות למידה שתי תרבויות דורשות רמה גבוהה של כישורים ויכולת הבחנה סינתזה.
אז, טכנולוגיה יכולה לשפר את הלמידה בין תרבותית. אבל טכנולוגיה עצמה היא לא המחנך.
דניס שירלי: יש להם כלים טכנולוגיים חדשים תפקידים חשובים בתקשורת בין תרבותית להקל, במיוחד עבור אלה שאין להם הזדמנויות לנסוע. כולנו ראינו את המוטיבציה שיכולה להיות הציתה כאשר התלמידים שלנו ממוקמים בתקשורת ישירה עם אחרים במדינה רחוקה.
ובכל זאת, אנחנו צריכים להיות כנים ולהודות במגבלות המובנות של טכנולוגיות חדשות. הם יכולים להיות יקרים להתקנה ולתחזוקה שלהם מציגה נושאים חדשים מסובכים למחנכים. סטודנטים יכולים להציק אחד לשני וזה יכול להתרחש לא רק בקהילת ביתו של אחד, אלא גם דרך מפגשים דיגיטליים שטחיים עם אלה במקומות לא ידועים או רחוקים. את מלוא הפוטנציאל של טכנולוגיות חדשות גם הוא מוגבל על ידי המציאות הקשה של מעקב ופיקוח ממשלתיים במדינות רבות.
אנחנו צריכים היום הצעירים שלנו, אם הם מוצאים את עצמם במזרח או המערב, להושיט יד זה לזה מעבר לגבולות בינלאומיים ברוח של אחווה עם ראש פתוחה וסקרנית. טכנולוגיות חדשות יכולות ליזום קשר ולהצית חברויות חדשות ואת זה הוא חיוני. ובכל זאת, יש סופו של דבר אין כמו להיות בארץ זרה, לימוד שפה חדשה, ולחקור הגילויים התרבותיים המגוונים שלה באמצעות מפגשי פנים אל פנים ישירים עם אחרים. אלה מלמדים אותנו על סכי עיניים התרבותיות שלנו, לפתוח לנו דרכים אחרות לראות את העולם, ולהעשיר את הערכתם של אחרים והתרבויות שלהם שלנו.
למאמרים נוספים במזרח לעומת. סדרת מערב: מזרח vs. מערב — בית ספר בבייג'ינג, מזרח vs. מערב — חדשות ממלזיה, מזרח vs. מערב — חלק 1
לקבלת מידע נוסף על איאן Ailles
כל התמונות הן באדיבות Pass המחקר העולמי
הצטרף אליי ולמנהיגי מחשבה מוכרת בעולם כולל סר מייקל ברבר (בריטניה), DR. מיכאל בלוק (ארה"ב), DR. ליאון בוטשטיין (ארה"ב), פרופסור קליי כריסטנסן (ארה"ב), DR. לינדה דרלינג-Hammond (ארה"ב), DR. MadhavChavan (הודו), פרופ 'מיכאל Fullan (קנדה), פרופ 'הווארד גרדנר (ארה"ב), פרופ 'אנדי הארגריבס (ארה"ב), פרופ 'איבון הלמן (הולנד), פרופ 'קריסטין Helstad (נורווגיה), ז'אן הנדריקסון (ארה"ב), פרופ 'רוז Hipkins (ניו זילנד), פרופ 'קורנליה הוגלנד (קנדה), הכבוד ג'ף ג'ונסון (קנדה), גברת. שנטל קאופמן (בלגיה), DR. EijaKauppinen (פינלנד), מזכיר המדינה TapioKosunen (פינלנד), פרופ 'דומיניק לפונטיין (בלגיה), פרופ 'יו לאודר (בריטניה), פרופ 'בן לוין (קנדה), לורד קן מקדונלד (בריטניה), פרופ 'בארי McGaw (אוסטרליה), שיב נדאר (הודו), פרופ 'R. נטריגין (הודו), DR. PAK NG (סינגפור), DR. דניז אפיפיור (ארה"ב), שרידהר ךאג'גופלן (הודו), DR. דיאן ראוויטש (ארה"ב), ריצ'רד וילסון ריילי (ארה"ב), סר קן רובינסון (בריטניה), פרופ PasiSahlberg (פינלנד), פרופ Manabu סאטו (יפן), אנדריאס שלייכר (PISA, OECD), DR. אנתוני סלדון (בריטניה), DR. דוד שפר (ארה"ב), DR. קירסטן Immersive Are (נורווגיה), קנצלר סטיבן ספאן (ארה"ב), איב Theze (LyceeFrancais ארה"ב), פרופ 'צ'רלס Ungerleider (קנדה), פרופ 'טוני וגנר (ארה"ב), סר דייוויד ווטסון (בריטניה), פרופסור דילן Wiliam (בריטניה), DR. מארק Wormald (בריטניה), פרופ 'תיאו Wubbels (הולנד), פרופ 'מייקל יאנג (בריטניה), ופרופ 'Minxuan ג'אנג (סין) כפי שהם לחקור שאלות חינוך תמונה הגדולות שכל המדינות מתמודדות היום. גלובל החיפוש לחינוך עמוד קהילה
C. M. רובין הוא המחבר שתי סדרות מקוונות רבים קוראות שלהיא קיבלה 2011 הפרס אפטון סינקלר, “גלובל החיפוש לחינוך” ו “איך וויל אנחנו קראו?” היא גם מחברם של שלושה ספרים רבי מכר, כולל אליס בארץ הפלאות Real, הוא המוציא לאור של CMRubinWorld, והוא משבש קרן עמית.
עקוב C. M. רובין בטוויטר: www.twitter.com/@cmrubinworld
תגובות אחרונות