“הצעד הראשון לזכייה בעתיד הוא עידוד חדשנות אמריקאית.” — הנשיא ברק אובמה, ינואר 25, 2011
ברוך הבא לעידן החדשנות. העולם של היום יתגמל את הצעירים החדשניים ביותר. מנהיגי העולם, מנהל עסקי, מחנכים, וקובעי המדיניות הצטרפו לדיון העולמי כיצד אנו יוצרים את הדור הבא של חדשנים. אפילו הורים שואלים את עצמם את השאלה: “האם הילד שלי חדשני?”
איך מכשירים חדשני? אילו בתי ספר עושים זאת טוב יותר מאחרים? האם מורים מצוידים בכישורים החדשים הנדרשים לחינוך התלמידים בעשור זה? האם תוכניות הלימוד משלבות את התוכן החיוני שיעזור לצעירים להיות חדשניים יותר? האם ההורים ממלאים את תפקידם בכדי להבטיח שילדיהם יוכלו להתמודד עם האתגרים של מחר ובסופו של דבר להוביל עשירים יותר, חיים מלאים יותר?
בספרו חייב לקרוא ספר חדש, יצירת Innovators: ביצוע של צעירים שנשנה את העולם (כותב, אפריל 17, 2012), DR. טוני וגנר, עמית חינוך לחדשנות במרכז הטכנולוגיה והיזמות, אוניברסיטת הרוורד, מטפל בבעיות אלה. היה לי העונג לשוחח איתו על הנושא המדובר ביותר בחינוך כיום.
נראה שיש מגוון רחב של מה שמהווה חדשנות, וחדשנות יכולה להיות גם עניין של מידה. איך מגדירים חדשן?
ישנם סוגים שונים של חדשנות — מצטבר ומשבש — ולכן יש דרגות שונות של יכולת לחדש. לא כולם יכולים ליצור מבריק “מְשַׁבֵּשׁ” מוצרים — מוצרים שמשנים שוק כפי שעשו סטיב ג'ובס ואפל. אבל צעירים רבים, ניתן את העידוד הנכון, יכולים להביא משהו נוסף לכל מה שהם עושים — אותו ניצוץ של דמיון וסקרנות, מה שיכול להוביל ליצירת מוצרים טובים יותר, שירותים, ורעיונות. בפשטותה, חדשן הוא מישהו שהוא פותר בעיות יצירתיות.
איך מכשירים חדשני?
אנחנו נולדים סקרנים. אנחנו נולדים עם דמיון. האתגר הראשון הוא להבטיח שהתכונות האנושיות הללו לא ילמדו מאיתנו, כמו שאומר סר קן רובינסון. מעבר לכך, במחקר שלי, זיהיתי חמש שיטות חינוך והורות חיוניות המפתחות יכולות של צעירים לחדש:
1. לומדים לעבוד בשיתוף פעולה (חדשנות היא ספורט קבוצתי!).
2. לימוד הבנת בעיות מנקודת מבט רב תחומית.
3. ללמוד לקחת סיכונים וללמוד מטעויות.
4. התמקדות ביצירה לעומת צריכת.
5. חיזוק המניעים הפנימיים של המשחק, תשוקה, ומטרה מול הגזר והמקלות החיצוניים.
המידע יכול להיות בחינם אך הידע כולל גם הבנה, פתרון בעיות, תקשורת, ושיתוף פעולה, אף אחד מהם אינו בחינם. בתי ספר רבים “לְלַמֵד” היבטים אלה של מאמץ אנושי במידה מסוימת. כמה מזה רלוונטי למודל שלך ליצירת חדשנים?
ידע הפך למצרך והוא חופשי, כמו אוויר או מים. הידע גם משתנה וצומח באופן אקספוננציאלי. מבוסס על ההנחה הישנה של מחסור בידע, ההנחה היא שתפקיד המורה להעביר ידע לתלמידים. כשרק לכמה אנשים היה את הידע, המודל הזה היה הגיוני, אלא מכיוון שידע הפך לסחורה, לעולם כבר לא אכפת ממה שאתה יודע. זה, אין היום יתרון תחרותי לדעת יותר מהאדם שיושב לידך. היתרון התחרותי למישהו שיוצא לעולם הוא מה שהוא יכול לעשות עם מה שהם יודעים. למידה מסוג זה צריכה להתקיים בכל הרמות. כרגע זה נפוץ יותר בכמה בתי ספר יסודיים בהם התלמידים מבצעים פרויקטים. הבעיה מתעוררת כאשר התלמידים עולים דרך בית הספר. אמנם יש הרבה עניין מושפע בהוראת כישורי המאה ה -21 שציינת, עליו כתבתי בהרחבה גאפ ההישג העולמי, למעשה רוב המורים מרגישים נאלצים ללמד את המבחנים למטרות דין וחשבון–ויותר ויותר מכיוון שעבודתם עשויה להיות תלויה בכך שתלמידים יקבלו ציוני מבחן טובים.
כמה דוגמאות שראית בבתי ספר טובים יותר כדי לטפח למידה מסוג זה?
ב יצירת Innovators, אני פרופיל בתי ספר ומכללות שעושים עבודה יוצאת מן הכלל בחינוך צעירים להיות חדשנים. בבתי הספר הטובים יותר ביקרתי (גם בתי ספר תיכוניים וגם מכללות), בכל מנה, על התלמידים לייצר מוצרים אמיתיים עבור קהל אמיתי כחלק משמעותי מניסיונם האקדמי. בתיכון אחד ביקרתי, כל סטודנט נדרש לבצע פרויקט למידת שירות מבוסס צוות: לצאת לקהילה, חקר בעיה ואז מצא דרך לפתור אותה. סטודנט אחד שראיינתי היה חלק מצוות שגילה שיש מזווה אוכל מקומי שיש לו בעיה לאחסן את כל המזון שנתרם לו. וכך הצוות חזר לבית הספר והשתמש בתוכנית עיצוב בעזרת מחשב לתכנון מערכת אחסון חדשה למזווה. ואז הם חזרו ובנו את זה. מה שהתלמידים זקוקים לו הוא תרגול ביישום הלמידה שלהם במצבים חדשים, לא רק בכיתה, אלא בקהילה. דוגמא נוספת ברמת המכללה היא מכללת אולין להנדסה, מה שמחייב את התלמידים להשקיע שנה שלמה בעבודה בצוותים כדי לפתור בעיה במסגרת ארגונית. זה מה שהם מכנים פרויקט הבכורה שלהם בהנדסה. גישות אלה דורשות גישה שונה בתכלית להוראה. הוראת התלמידים ליישם את מה שלמדו מחייבת ויתור על מידת שליטה במורים, מסתמך הרבה פחות על ספרי לימוד, ועידוד התלמידים לקחת יוזמה ולהיות אחראים על הלמידה שלהם. מורים כבר אינם המומחים; הם חייבים להיות מאמנים. מורים רבים מתקשים מאוד לבצע את המעברים הללו.
מורים עוקבים אחר התהליך המקובל הנדרש בכדי להכניס ילדים למכללות טובות — המכללות שהוריהם והילדים חושבים שהם צריכים ללכת אליהם. מחשבות?
הדברים משתנים מהר יותר ממה שרוב האנשים מבינים. שלוש נקודות:
1. תוכנית הלימודים בנושא השמה מתקדמת כבר משנה באופן קיצוני את כל מבחני ה- AP, החל מ AP ביולוגיה השנה ואז AP US היסטוריה בשנה הבאה. הם נעים לעבר שהתלמידים צריכים להוכיח שהם יכולים ליישם ידע שנלמד ולא רק להחיות אותו מחדש. אז בדיקות AP, שנחשבים בעצמם כסטנדרט זהב, מגדירים מחדש את מה שיש “הַקפָּדָה” והתלמידים יצטרכו הוראה מסוג אחר כדי להצליח במבחנים חדשים אלה.
2. יש עכשיו 750 מכללות ואוניברסיטאות שאינן דורשות כל סוג של ציוני מבחן לצורך קבלה. בשנה שעברה, אוניברסיטת טאפטס הייתה הראשונה במדינה שעודדה סטודנטים להגיש סרטוני יוטיוב עם בקשותיהם, והם היו המומים מאיכות העבודה שהופקה וכמה שהם למדו על מועמדים.
3. אם אתה מסתכל על המנכ"ל של החברות הגדולות ביותר, הרוב לא למד בבית ספר ליגת קיסוסית לתואר ראשון. מה שחשוב הרבה יותר הוא לאיזה בית ספר בוגר אתה הולך והיה לך התמחות מבוססת עבודה שבה היית צריך ליישם את מה שלמדת. להיות עסוק בלהכניס ילדים למכללות מובילות, אני חושב ש, לא במקום. כניסה ל “מותג שם” בתי ספר הם יותר ויותר עניין של מזל וכבר אינם מציעים את היתרונות התחרותיים שעשו 20 לפני שנים. הדחיפה להשיג את כל א 'מעוותת את מטרת בית הספר ומסיחה את הדעת מרכישת הכישורים שיעניקו לילדים א אמיתי יתרון תחרותי.
לספרי החדש ראיינתי את ג'ואל פודולני, סגן נשיא למשאבי אנוש באפל, שלימד בהרווארד, סטנפורד, וייל, והוא אמר לי שכדי להיכנס לבתי ספר מסוג זה אתה לומד לשחק משחק. משחק של השגת ציונים מושלמים, בניית קורות חיים, וכו '. הבעיה היא, אם לא למדת כיצד לשתף פעולה, לקחת סיכונים וללמוד מהטעויות שלך, ליצור בניגוד לצרוך — את כל התכונות החשובות בעולם החדשנות — ואז לחברות כמו אפל לא יהיה שום שימוש עבורך.
עד כמה יכולת חדשנות היא פונקציה של השפעות משפחתיות וחיצוניות?
בימים אלה, צעירים הופכים לחדשנים למרות לימודיהם, ולא בגלל זה. במחקר שלי, מצאתי שיטות הורות וגם הוראה המחזקות את יכולת החדשנות — דגש על משחק מבוסס גילוי, הגבלת זמן המסך, עידוד צעירים למצוא ולעסוק בתשוקתם, לקחת סיכונים וללמוד מטעויות, ולהחדיר תחושה של החשיבות של “להחזיר” — כל אלה היו דברים שהורים ומורים לחדשנים צעירים עודדו.
מה הדירוג הכללי שאתה נותן למערכת בית הספר הציבורי האמריקני לחדשני הכשרה
ציון F. אבל זו לא אשמת המורה. הם לא מעודדים לחדש, ואין מימון לחינוך חינוך&D. עלינו להכין מורים בצורה שונה ולפתח בתי ספר למעבדות ללמידה והוראה של המאה ה -21. בעיקר חשוב, עלינו להתחיל להשתמש בהערכות הרבה יותר טובות, כמו הערכת מוכנות המכללה והערכה והערכת למידה קולגיאלית. הערכה מניעה הוראה, ושימוש במדד הלא נכון הוא גרוע מזה שאין בכלל. בחירה מרובה, תוצאות הבדיקה שקיבלו המחשב לא אומרות לנו דבר על איכות ההוראה או על התלמידים’ מִכלָלָה, קריירה, ומוכנות לאזרחות. כל סטודנט צריך להחזיק תיק דיגיטלי כתיעוד מצטבר של התפתחות כישורי החדשנות שלו. לבסוף, במקום להטיף שכל התלמידים צריכים להיות “מוכן לקולג ',” במקום זאת עלינו לקבוע את המטרה שכל התלמידים יהיו “מוכן לחדשנות.” צעירים לא בהכרח צריכים ללמוד בקולג 'כדי ללמוד לחדש. כמעט מחצית מתלמידי התיכון בפינלנד בוחרים מסלול קריירה והשכלה טכנית, ולא מסלול אקדמי, ולפינלנד מעמד חדשני יותר מאשר בארה"ב.
תמונות באדיבות בית הספר דווייט וד"ר. טוני וגנר.
בגלובל החיפוש לחינוך, להצטרף אליי ולמנהיגי מחשבה מוכרת בעולם כולל סר מייקל ברבר (בריטניה), DR. מיכאל בלוק (ארה"ב), DR. ליאון בוטשטיין (ארה"ב), DR. לינדה דרלינג-Hammond (ארה"ב), DR. Madhav אוון (הודו), פרופ 'מיכאל Fullan (קנדה), פרופ 'הווארד גרדנר (ארה"ב), פרופ 'איבון הלמן (הולנד), פרופ 'קריסטין Helstad (נורווגיה), ז'אן הנדריקסון (ארה"ב), פרופ 'רוז Hipkins (ניו זילנד), פרופ 'קורנליה הוגלנד (קנדה), גברת. שנטל קאופמן (בלגיה), DR. Eija Kauppinen (פינלנד), פרופ 'דומיניק לפונטיין (בלגיה), פרופ 'יו לאודר (בריטניה), פרופ 'בן לוין (קנדה), פרופ 'בארי McGaw (אוסטרליה), שיב נדאר (הודו), פרופ 'R. נטריגין (הודו), DR. דניז אפיפיור (ארה"ב), שרידהר ךאג'גופלן (הודו), DR. דיאן ראוויטש (ארה"ב), סר קן רובינסון (בריטניה), פרופ Pasi Sahlberg (פינלנד), אנדריאס שלייכר (PISA, OECD), DR. אנתוני סלדון (בריטניה), DR. דוד שפר (ארה"ב), DR. קירסטן Immersive Are (נורווגיה), קנצלר סטיבן ספאן (ארה"ב), איב Theze (Lycee Francais ארה"ב), פרופ 'צ'רלס Ungerleider (קנדה), פרופ 'טוני וגנר (ארה"ב), סר דייוויד ווטסון (בריטניה), פרופסור דילן Wiliam (בריטניה), DR. מארק Wormald (בריטניה), פרופ 'תיאו Wubbels (הולנד), פרופ 'מייקל יאנג (בריטניה), ופרופ 'Minxuan ג'אנג (סין) כפי שהם לחקור שאלות חינוך תמונה הגדולות שכל המדינות מתמודדות היום. גלובל החיפוש לחינוך עמוד קהילה
C. M. רובין הוא המחבר שתי סדרות מקוונות רבים קוראות שלהיא קיבלה 2011 הפרס אפטון סינקלר, “גלובל החיפוש לחינוך” ו “איך וויל אנחנו קראו?” היא גם מחברם של שלושה ספרים רבי מכר, כולל אליס בארץ הפלאות Real.
תגובות אחרונות