רבים מחשיבים בחטיבות ביניים עיקריות וזוטרות יפניות להיות יוצא דופן, עדיין Manabu סאטו מאמין באיכות של ספר התיכון של ארצו הגבוהה מוטלת בספק. שיעור העבודה שאינה סטנדרטי ביפן 15-24 בן ב 2010 היה 43.3%. מחקרים OECD מדווחים כי יפן נמצאת במקום השני הגרוע ביותר בקרב 29 מדינות מבחינת חלקם של תקציבי החינוך הלאומי לתוצר (3.3%). מורים’ משכורות ירדו 9 % במהלך בעבר 10 שנים.
מהן הבעיות מפתח שבהן נתקלים מחנכים יפנית ומהם הפתרונות האפשריים?
לכבוד הוא לי היום לשתף אתכם בתובנות של פרופ Manabu סאטו, אחד מנהיגי המחשבה המובילות ביפן בחינוך. סאטו הוא פרופסור באוניברסיטת Gakushuin, פרופסור אמריטוס של אוניברסיטת טוקיו ומנהל מדעי הרוח והחברה המחלקה המועצה יפן למדעים. הוא היה דיקן ביה"ס ללימודי מוסמכים של החינוך של האוניברסיטה של טוקיו מ 2004 ל 2006. הוא כיהן כפרופסור אורח באוניברסיטת הרווארד ונשיא האגודה לחקר החינוך היפני.
מה הם ההיבטים העיקריים של מערכת חינוך שלדעתך תלמידים יפניים דורשים כדי לאפשר להם לקבל את כל כישורי האדם הם יצטרכו להתחרות באופן גלובלי במאה ה -21?
כישורי האדם להתחנך להתחרות באופן גלובלי במאות ה -21 מורכבים מגורמים רבים מחינוך בגיל הרך להשכלה גבוהה. למרות שרוב אנשי זרים חושבים בחטיבות ביניים עיקריות יפניות וזוטרות מצוינות, איכות השכלה תיכונית ומעלה בכירים הוא שנוי במחלוקת. במסגרת הגלובליזציה, חברה יפנית, בפרט בשוק העבודה, השתנה באופן דרסטי מ חברה תעשייתית לחברה תעשייתית-פוסט. שיטה שלנו היא חברה לחברת ידע מבוסס, מחייב חינוך לחזק חקירה גבוהה-הורה, יצירתיות ותקשורת מעבר לרכישת ידע ומיומנויות מוכנה.
לדברי PISA (OECD) וTIMSS (IEA) סקרי הישג בינלאומיים, תלמידי תיכון יסודיים וחטיבת הביניים יפניים לעמוד ברמה העליונה. עם זאת, סקרים בינלאומיים רבים מצביעים על כך סטודנטים משני הבכיר באוניברסיטאות ביפן חסרי מוטיבציה ללמידה כך שיותר ממחצית מהם להוציא מתחת 1 שעה על למידה מחוץ לימודיהם. למרות החדשנות של לימודים והוראה עבור תיכוניסט והאוניברסיטה היא עניין של אילוצים, הם נשארים מסורתיים.
כתוצאה מהפער בין החברה מבוססת ידע הלימודים המסורתיים, בשוק העבודה של הדור הצעיר הוא במצב קריטי. שיעור האבטלה של 15-19 בן הגיע 12.7% ב 2009. בנוסף, שיעור העבודה שאינה סטנדרטי ביפן 15-24 בן ב 2010 הוא 43.3%.
קובעי מדיניות להתייחס באופן גלובלי הון אנושי תחרותי בעיקר האליטות עליון או בכירי מדענים באוניברסיטות עליונות. עם זאת, הנושא החמור ביותר תחת התחרות העולמית מוטבע חינוך עממי. ב 2010, תכנית הלימודים הלאומיות החדשה הכריזו לחנך יכולת ידע-שימוש בתכתובת לחברת הידע מבוסס שלנו.
מה אתם מאמינים צריכות להיות בראש סדר העדיפויות שלך במונחים של שיפור המערכת הקיימת שלך?
מושג המפתח של החינוך בחברה גלובלית ו הפוסט תעשייתי הוא במרדף של שניהם “איכות ושוויון.” החינוך במדינות מתקדמות כולל יפן צנח לתוך “איכות” מ “כַּמוּת.” מדינות מצליחות, על פי סקר פיזה, e.g. פינלנד, קנדה ואוסטרליה להציג כי המרדף שניהם “איכות ושוויון” אבן הראשה היא לרפורמה חינוכית בקרב המדינות המתקדמות.
עם זאת, במהלך שלושת העשורים האחרונים, מדיניות חינוכית יפנית כבר נשלטה על ידי אידיאולוגיה ניאו-ליברלית, אשר לבזות את “איכות” חינוך לטובת הפופוליזם ומדיניות מונחת שוק, וה “שוויון” חינוך על ידי חיתוך תקציב בתחומים ציבוריים, דין וחשבון, אידיאולוגיה של אחריות עצמית, תחרות של השוק החינוכי, והרחבת פער רקע כלכלי. עַכשָׁיו, הפער בחינוך מגיע לרמה קריטית.
לכן, העדיפות הראשונה היא להעלות את תקציב החינוך הן של ממשלות לאומיות ומקומיות. לפי נתוני OECD על השיעור של תקציבי חינוך לאומיים לתוצר 2009, יפן (3.3%) הוא השני הכי גרוע בין 29 מדינות (ממוצע OECD הוא 4.9%). כתוצאה, נטל הורים יפנים לחנך את ילדיהם הוא מהגבוהים בעולם.
העדיפות השנייה היא תמיכה חינוכית לילדים בסיכון בשל רקע כלכלי. שוויון בחינוך פונה בשלב קריטי מבחינת קיפאון הטווח של המשק ואת מדיניות ניאו-ליברלית האחרונות. משרד הבריאות, העבודה והרווחה הודיע 2010, כי שיעור העוני של ילדים הגיעו 15.7%, אשר עומד בין 4 הגרוע מדינות OECD.
העדיפות השלישית משדרגת הכשרת מורים. הכשרת מורים באוניברסיטה הושק 1949, וזה היה ב הרובד העליון בקרב אומות העולם עד שנת 1970. אבל, מאז 1980, שדרוג הכשרת מורים נכשל בגלל המחסור בתקציב חינוך. עַכשָׁיו, רמת ההשכלה של מורים יפניים ירד לתחתית העולם. מורים לקבל כמות תואר שני רק 2.3% המורים בחינוך היסודי, 3.7% מורים משני חטיבת הביניים ו 10.6% מורים בבית ספר התיכון בכירים.
בעדיפות הרביעית היא להעצים אוטונומיה מקצועית בשעת לוחות חינוך הפאכטאראל ובאתרי ספר. כמו במדינות אחרות, מדיניות חינוכית יפנית בוצעה על ידי ביזור והסרת פיקוח. אבל, זה אירוני כי ביזור והסרת הפיקוח יותר מיושמים, יותר מורים לאבד האוטונומיה המקצועית שלהם תחת מדיניות בקרת והאחריות בירוקרטית. אוטונומיה מקצועית היא אבן הראשה של יצירתיות בחינוך; העצמה זה עניין קריטי לחדשנות חינוכית ביפן.
מה עשית כדי להפוך בדיקה סטנדרטית רלוונטית ביפן?
מבחן ההישג הלאומי הושק על ידי משרד החינוך 2006. זו הייתה תגובה פוליטית להיסטריה פופולרית על ירידת הישגים לימודיים ודירוג PISA בעולם. המבחן הסטנדרטי הלאומי יש השפעה חזקה על אחריות בכל לוח הפאכטאראל חינוך, מדורג מהעמדה -1 לעמדת ה -47.
משחק המספרים של דירוג מטעה, כי את התוצאות עבור כל המחוזות למעט נפילת אוקינאווה רק בתוך 5 %. אבל השפעת דירוג ביאת פרספקטיבה צרה של ביצועים חינוכיים, משחק הישרדות בקרב בתי ספר תחת מערכת ברירת ספר, ובקרה בירוקרטית של מורים על ידי מדיניות מתן דין וחשבון.
עם זאת, בדיקה סטנדרטית יכולה לשפר הוראה בפועל. לדוגמא, המבחן הלאומי היפני מורכב משני חלקים, “A” בעיות, אשר לבחון את הידע ומיומנויות בסיסיים, ו “B” בעיות, הבודקים חשיבה גבוהה יותר הורה וידע מתקדם. על פי אנליזה, תלמידים יפניים טובים הידע והכישורים הבסיסיים של “A” בעיות, אבל חלש על החקירה המתקדמת של “B” בעיות. זה אומר שאנחנו צריכים מייחסים חשיבות רבה יותר תוכן מתקדם ולמידה מוכווני חקירה.
מה אתם עושים ביפן כדי להבטיח המורים שלך הם מוכשרים כדי לענות על הצרכים של המאה ה -21?
במבט לאחור, מורים מוכשרים כבר מובטחים על ידי השלושה הגורמים הבאים. הראשונה היא ההעסקה התחרותית של מורים חדשים. עד 1990, מקצוע ההוראה היה אחד התפקידים הכי אטרקטיבי, כך היו פני 10 פעמים יותר מועמדים מאשר עמדות. השני הוא רמה גבוהה של שכר. מ 1971 אל 1990, השכר של מורים יפניים היה 20% יותר עבור עובדי ציבור אחרים. השלישי היא התרבות המקצועית הפורמאלית לפיתוח מקצועי-שירות. בתי ספר יפניים זיכו הזדמנויות רבות להתפתחות מקצועית של מורים.
עם זאת, מאז שנות ה -2000, שלושת הגורמים הנ"ל ירדו.
המצב התחרותי לקבלה של מורים חדשים ירד מ 12 פעמים 2002 ל 4.6 פעמים 2011 בשל שעירים לעזאזל של מורים והגדלת עומסי עבודה בבתי ספר. זמן העבודה הממוצע של המורים הגיע 52 שעות בשבוע, 12 שעות יותר רגולציה ללא תשלום נוסף; השכר ירד 9 % במהלך בעבר 10 שנים; ואת התרבות המקצועית הפורמאלית באתרי ספר גם ירד מבחינת הבידוד של מורים. במשך שנים רבות, מורי יפנים גדלים המקצועי שלהם על ידי לימוד שיעור בבית ספר סדנות ללא צורך במיקור חוץ. זה מתקבל על הדעת כי מחקר שיעור היפנים התפשט ברחבי העולם, בזמן שהוא ירד ביפן.
איזה תפקיד אתה לחזות טכנולוגיה תשחק בשינוי התלמידים בכיתה לומד היום?
חדשנות טכנולוגית יש השפעה רבה על חדשנות חינוכית. עם זאת, בעייני, ההשפעה אינה משמעותית כמו ביפן כפי שהוא במדינות אחרות. חולשתו העיקרית בטכנולוגיה בנוגע לחינוך יפני היא המחסור בתקציב. כתוצאה, החומרה לחינוך IT אינה מספיק בבתי ספר יפני.
איך את החזון שלך עבור חינוך במאה ה -21 לקחת בחשבון את איכות החיים של הפרט ושל החברה, e.g. הישגים אמנותיים ותרבותיים?
ניתוח תכניות לימודים לאומיים של המדינות המתקדמות, שאני מתאר 4 נושאים על סדר היום העיקרי של הרפורמה הספר 3 מאפיינים עיקריים של שיטות חינוך של המאה ה -21. החברה של המאה ה -21 דורשת השכלה כדי מתאים: (1) החברה מבוססת ידע, (2) חינוך רב-תרבותי, (3) חברת סיכון וחברת פערים (4) חינוך לאזרחות. בית הספר לחינוך במאה ה -21 מאופיין על ידי שינויים (1) מתוך תוכנית הלימודים תוכנית מונחה על פרויקט אחד מוכווני, במילים אחרות, תכנית לימודי חשיבה; (2) מהוראת סגנון הרצאה ולמידת פרט מבודדת להוראה במרכז לומדת ולמידה שיתופית; (3) ממקצוע ההוראה למקצוע למידה. בנוסף, תוכנית הלימודים של המאה ה -21 מורכב מארבעה אזורים תרבותיים עיקריים של השפה, חקירה מדעית, אמנות ואזרחות. תכונות חדשות אלו ודרכי חינוך מסוכמות במרדף אחר שני “איכות ושוויון.”
ההצעה של “הספר כמו קהילה לומדת” לא היא גישה טכנית אלא מערך של שלושה רכיבים משולבים של חזון, פילוסופיות ומערכות פעילות. אני מחדש את הספר של המאה ה -21 כפי “קהילה לומדת” שבו תלמידים לומדים יחד, למורים ללמוד יחד לפיתוח מקצועי, הורים ואפילו ללמוד יחד באמצעות השתתפות רפורמת ספר. הגדרה זו תואמת את שליחותו הציבורית של מימוש זכות האדם של למידה לכל הילדים.
במהלך בעבר 10 שנים, התנועה העממית לקביעה “הספר כמו קהילה לומדת” התפשט כנפיו למדינות אסיה, במיוחד קוריאה, סין, סינגפור, טייוואן, אינדונזיה ווייטנאם. בכל המדינות הללו, כמו גם ביפן, התנועה מזוהה רפורמת הספר החזקה ביותר בזכות חדשנותה בתחום התכתבות אל המאה ה -21.
התמונות באדיבות פרופ Manabu סאטו.
בגלובל החיפוש לחינוך, להצטרף אליי ולמנהיגי מחשבה מוכרת בעולם כולל סר מייקל ברבר (בריטניה), DR. מיכאל בלוק (ארה"ב), DR. ליאון בוטשטיין (ארה"ב), פרופסור קליי כריסטנסן (ארה"ב), DR. לינדה דרלינג-Hammond (ארה"ב), DR. Madhav אוון (הודו), פרופ 'מיכאל Fullan (קנדה), פרופ 'הווארד גרדנר (ארה"ב), פרופ 'אנדי הארגריבס (ארה"ב), פרופ 'איבון הלמן (הולנד), פרופ 'קריסטין Helstad (נורווגיה), ז'אן הנדריקסון (ארה"ב), פרופ 'רוז Hipkins (ניו זילנד), פרופ 'קורנליה הוגלנד (קנדה), הכבוד ג'ף ג'ונסון (קנדה), גברת. שנטל קאופמן (בלגיה), DR. Eija Kauppinen (פינלנד), מזכיר המדינה Tapio Kosunen (פינלנד), פרופ 'דומיניק לפונטיין (בלגיה), פרופ 'יו לאודר (בריטניה), פרופ 'בן לוין (קנדה), לורד קן מקדונלד (בריטניה), פרופ 'בארי McGaw (אוסטרליה), שיב נדאר (הודו), פרופ 'R. נטריגין (הודו), DR. PAK NG (סינגפור), DR. דניז אפיפיור (ארה"ב), שרידהר ךאג'גופלן (הודו), DR. דיאן ראוויטש (ארה"ב), ריצ'רד וילסון ריילי (ארה"ב), סר קן רובינסון (בריטניה), פרופ Pasi Sahlberg (פינלנד), פרופ Manabu סאטו (יפן), אנדריאס שלייכר (PISA, OECD), DR. אנתוני סלדון (בריטניה), DR. דוד שפר (ארה"ב), DR. קירסטן Immersive Are (נורווגיה), קנצלר סטיבן ספאן (ארה"ב), איב Theze (Lycee Francais ארה"ב), פרופ 'צ'רלס Ungerleider (קנדה), פרופ 'טוני וגנר (ארה"ב), סר דייוויד ווטסון (בריטניה), פרופסור דילן Wiliam (בריטניה), DR. מארק Wormald (בריטניה), פרופ 'תיאו Wubbels (הולנד), פרופ 'מייקל יאנג (בריטניה), ופרופ 'Minxuan ג'אנג (סין) כפי שהם לחקור שאלות חינוך תמונה הגדולות שכל המדינות מתמודדות היום. גלובל החיפוש לחינוך עמוד קהילה
C. M. רובין הוא המחבר שתי סדרות מקוונות רבים קוראות שלהיא קיבלה 2011 הפרס אפטון סינקלר, “גלובל החיפוש לחינוך” ו “איך וויל אנחנו קראו?” היא גם מחברם של שלושה ספרים רבי מכר, כולל אליס בארץ הפלאות Real.
תגובות אחרונות