“Numeracy ואוריינות חשובים, אלא גם למידה היא רכב לעזור לאנשים להתאושש ולהשיב מה הוא קריטי ביותר אליהם – כבוד משלהם, הערכה עצמית, וכבוד האחר,” אומר המזכיר הכללי של הצלב האדום הפדרציה הבינלאומית והסהר האדום, Elhadj כמו סאי, דובר אורח בדיון מהיר קדימה בחינוך ה-16 (EFF16), שודר בשידור חי מפורום החינוך העולמי בלונדון, בהנחיית מנהל התוכנית גאווין דייקס. המזכ"ל הסביר שהוא שיתף את נקודות המבט שלו מהקשר הומניטרי מכיוון שהוא נמצא במצבי משבר שבהם הלמידה היא קריטית יותר ממה שהייתה בעבר..
בהפכפך, בעולם לא בטוח, המשכנו לראות את השיחה העולמית על הלמידה של המאה ה-21 עוברת מה- 3 R's לרלוונטיות של 4 C של (תִקשׁוֹרֶת, חשיבה ביקורתית, יצירתיות ושיתוף פעולה). להיות מוכנים לפתח את יכולות הלמידה שלנו, היכולת לפתח את ההתנהגויות שאנו צריכים כעת כיחידים, כולל נכונות ללמוד ברציפות, הן מיומנויות חיוניות לשגשוג בחיבור גלובלי, עולם מונע דיגיטלית. אז אנחנו לומדים כיצד ללמוד את המיומנויות החשובות הללו?
כהמשך ל-EFF16 לימוד אוריינות לפי עיצוב דיון, גלובל החיפוש לחינוך שמח לקבל את פני המייסד-שותף של EFF, תומך ונאמן, ומנכ"ל Imagine Education, ג'ים וויין; השכלה בכירה & מומחה למדיניות טכנולוגיה ומוביל עולמי לחדשנות בחינוך בבנק העולמי, מיכאל CALL; ומרצה לתקשורת, תקשוב ואוריינות דיגיטלית ממכללת אוניברסיטת וולדה, ג'ון הרמן.
רבותיי, מה המשמעות של לימוד אוריינות בהקשר של המחצית הראשונה של המאה ה-21, כלכלת הידע, וכישורי המפתח הנדרשים כדי להיות תורם משמעותי?
ג'ון הרמן: היכולת ללמידה עצמית בת קיימא היא מיומנות חיונית וניתנת להרחבה עבור תורם משמעותי. עם זאת, נראה שחלק גדול מהחינוך מתמקד במרכיבים הלא נכונים של זה.
ג'ים וויין: ראשית, איך אני מפתח את עצמי כפרט, ושנית, איך אני מפתח את ההתנהגויות שלי כך שאביא ערך לקהילות (כלכלי וחברתי) שהייתי רוצה לעבוד בתוכו.
מיכאל CALL: על ידי “אוריינות למידה”, ההנחה שלי היא שאנחנו מתייחסים למה שאנשים מאפיינים בתור “ללמוד כיצד ללמוד”. יש הרבה דרכים לגשת אליו. מדעני מוח ופסיכולוגים התנהגותיים עשויים לדבר על קוגניציה, כלכלנים עשויים לדבר על תמריצים, מחנכים עשויים לדבר על מעורבות, ההורים עשויים לדבר על מודלים לחיקוי ומוטיבציה, אנשים במגזר הפרטי על חונכות. יש להניח שלימודים פורמליים כן, ברמה אחת, ניסוי בקידום דרכים לתלמידים 'ללמוד איך ללמוד'’ כשהם חוקרים נושאים ודיסציפלינות אקדמיות שונות (אומנויות השפה, מדע, מתמטיקה, היסטוריה, וכו ').
איך אוריינות הלמידה שצריך ללמד היום בהשוואה למה שהיה צריך במחצית האחרונה של המאה ה-20?
ג'ים וויין: מעולם לא לימדנו אנשים איך ללמוד. בלבלנו את הוראת מיומנויות רכות כהוראת למידה, אבל זה לא היה. מה שנקרא כישורים רכים (תקשורת, פתרון בעיות) לא היו חשובים במחצית הראשונה של המאה ה-20 מכיוון שלא ציפו מאנשים לחשוב בביקורתיות או לשאול מדוע. וככל שעברה המאה, היכולת של הטכנולוגיה גרמה לשינוי בהתנהגויות שהעלה את נושא המיומנויות הרכות.
אז אין לנו חוכמת אוריינות לומדת לחזור עליה וגרוע מכך, לא פיתחנו משטרי הערכה שיתאימו.
ג'ון הרמן: מבחינות רבות, היבטי הליבה של הלמידה לא השתנו, אבל החינוך הפך יותר מערכתי ככל שיותר עברו את המערכת. המערכת הזו צריכה לשנות ולאמץ כמה כישורי למידה בסיסיים יותר.
מהן השיטות היעילות ביותר שאתה מודע להן ללמד אוריינות למידה? האם זו דיסציפלינה בפני עצמה? האם הוא משולב בצורה הטובה ביותר בדיסציפלינות אקדמיות אחרות? מה צריך לשנות לעומת הדרכים המסורתיות לשילוב זה בתכנית הלימודים?
ג'ון הרמן: לפתח חשיבה סקרנית. עיצוב תוכניות לימודים שמציתות סקרנות. צור סביבות למידה המאפשרות התנסות. גיליתי שיישום גישות עיצוב למידה כדי לאפשר גישה פדגוגית מעוגלת עובד היטב.
ג'ים וויין: זרוק את הכבלים של ראיית לימוד אוריינות, שהוא מכלול של התנהגויות, כמתואר תוך שימוש באותן רובריקות שבהן השתמשנו לתיאור מיומנות ורכישת ידע. היכולת להיזכר בעובדות על למידה אינה תחליף לחיות את רעיונות הלמידה. אנחנו צריכים למצוא דרך חדשה לדבר על התנהגויות ואנחנו צריכים גם סט חדש של סמנטיקה. הדוגמה הטובה ביותר שאני מכיר היא מה- RSA בבריטניה.
מיכאל CALL: ראוי לציין שהבסיס ללמידה מכל סוג שהוא הוא אוריינות, היכולת לקרוא ולכתוב. בלי הכשירות הבסיסית הזו, סוגים רבים של למידה הם קשים ביותר, אם לא בלתי נגיש. מומחים מדברים על נקודת ההטיה הקריטית המתרחשת בסביבות השנה השלישית או הרביעית של ילד בבית הספר, כאשר הדברים עוברים מתרגילים שנועדו בעיקר לעזור לילדים ללמוד איך לקרוא לפעילויות שבהן התלמידים מתחילים לקרוא כדי ללמוד. בנוסף, אנו לומדים יותר ויותר על הקשרים הקריטיים בין בריאותו של מישהו לבין יכולתו ללמוד. חסרים תזונתיים או טראומות הקשורות לבריאות בילדות המוקדמת, ואפילו ברחם, הוכחו כבעלי השפעות מזיקות על יכולתו של מישהו ללמוד רחוק בהמשך הדרך, ומאמצים לקדם 'ללמוד איך ללמוד'’ טוב יעשה אם לשקול את החשיבות הקריטית של התפתחות ילדות מוקדמת וטיפול טרום לידתי כחלק מתפיסה רחבה יותר של מה שצריך כדי לקדם “למידה”.
יהיו העובדות השונות אשר יהיו, נקודות מבט או אידיאולוגיות המוכרות או נלמדות בבתי הספר של היום, אין ספק שפיתוח תהליכים והרגלים המקדמים מעורבות ביקורתית בדברים כאלה יהיו בעלי חשיבות רבה לתלמידים במהלך חייהם. האם פעילויות קשורות מסווגות כחלק מהמאמצים לקדם “21כישורי המאה הקודמת” או משהו אחר, היום יכול להיות מעט מחלוקת על כך, כדי שהלימודים יהיו 'יעילים', זה לא יכול להיות על לספק לסטודנטים “התשובות”, אלא לעזור להם לפתח את היכולות והסקרנות שלהם לשאול את השאלות הנכונות.
כיצד יתורגם קידום אוריינות הלמידה לסגירת הפערים?
ג'ים וויין: אני מאמין שעם חכם הוא פונקציה של ההון הלימודי שלה ומצב החברה הלומדת שלה. אלא אם כן למדינות יש אסטרטגיה לבנות הון אנושי חכם שבו לכל אזרח יש אתוס למידה, אז הם יפגרו עוד יותר. ההבטחה הגדולה היא שאם מדינות יכולות לנצל את יכולת הטכנולוגיה, הם יכולים לספק את המערכות לפריחה של יחידים וקבוצות.
ג'ון הרמן: מדובר בפיתוח תרגול טוב יותר, לתמוך טוב יותר במורים.
מה הקשר בין צמיחה כלכלית ליכולת הלמידה של החברה? באילו דרכים זה משפיע על הפיתוח הכלכלי?
ג'ים וויין: זה נעשה על ידי יוסף שטיגליץ שלו יצירת חברה לומדת ספר. הוא ושותפיו רואים למידה – לא כפעילות אלא כמסגרת נפשית – כמרכזי לצמיחה כלכלית, ולהצביע על כך כהסבר להצלחה האדירה של דרום קוריאה.
ג'ון הרמן: יש לי הסתייגויות עמוקות לגבי האופן שבו התפתחו הקורלציות של מדיניות חינוך ופיתוח כלכלי, במיוחד את “לידה” חשיבה שכאשר תחת בדיקה מסוימת, אינו תואם לחלוטין.
כיצד יכולה לימוד אוריינות להשפיע על חדשנות ויזמות? מה זה אומר בהקשר של כמה מהאתגרים העומדים בפני העולם – הֲגִירָה – שינוי האקלים – אי שוויון בהכנסות, וכו '?
ג'ים וויין: אני מאמין שיעדי הפיתוח בר קיימא של האו"ם ייכשלו אלא אם כן נכסה את כל המטרות עם פיזור גדול ועבה של למידה בתוך כל יעד וגם ביניהן. אף אחד לא המציא שום דבר חדש – ההמצאות הגדולות הן כאשר מישהו לומד מאחרים ומוסיף כמה מרכיבים יחד כדי להמציא משהו. כל הממציאים הם לומדים טבעיים. אלא אם כן נעזור לאנשים ללמוד כיצד ללמוד, נמנע מהממציאים והיזמים של העתיד גישה לפוטנציאל שלהם.
ג'ון הרמן: אני רואה עבודה מרגשת עמוקה במרחב הטכנולוגי שפותרת את הבעיות הללו ויש להם חשיבה צמיחה במונחים של למידה; מנטרה של איליך מצוטטת לי לעתים קרובות על ידי אנשים כאלה – ובכל זאת הם הסוטים החיוביים ששוברים ומתקן בעיות טוב יותר מכל כיתה שאני רואה במקומות אחרים.
כמה משמעותי הפער בלימוד אוריינות כיום? כמה השפעה יכולה להיות לקידום אוריינות הלמידה על חלוקת העושר בין מדינות ובין יחידים?
ג'ים וויין: עָצוּם. בבריטניה, תוכנית הלימודים כל כך מוצפת, שיצירתיות בכל בתי הספר האמיצים ביותר היא מחשבה שלאחר מכן. במדינות מתעוררות, עם זאת, יש תנועה אמיתית להכנסת למידה לחיים של K-12. לימוד אוריינות הוא ויהווה מושג חדש לרבים, ובלבול לאלה שחושבים שמדובר בלמידה לכל החיים או במיומנויות של המאה ה-21. אזרח יודע קרוא וכתוב הוא מישהו שתמיד שואף להשתפר בכל מה שהוא עושה וללמוד מהטובים ביותר. זה לא אדם שעושה קורס גידול דבורים עם פרישה או מישהו שמשדד את כישורי ההצגה שלו: אלה רעיונות של המאה ה-20 על המאה ה-21. לימוד אוריינות הוא אתוס, תרבות ודרך חיים.
ג'ון הרמן: אני מודאג שלימוד אוריינות או קידום של זה יכול להיות הבטחת שווא לחלוקת העושר כי הוא חושב שאנחנו מתחילים מנקודת התחלה שווה. ראינו על פני כל כך הרבה קשתות שפריבילגיה היא כל כך גורם מאפשר יותר מאשר מריטוקרטיה, אז יש לי כמה הסתייגויות מההבטחות.
The 17הדיון המהיר בחינוך (EFF17) יתקיים ביום שני, מרץ 7, 2016 במהלך שבוע הלמידה הניידת של אונסק"ו.
(כל התמונות הן באדיבות Shutterstock.com)
הצטרף אליי ולמנהיגי מחשבה מוכרת בעולם כולל סר מייקל ברבר (בריטניה), DR. מיכאל בלוק (ארה"ב), DR. ליאון בוטשטיין (ארה"ב), פרופסור קליי כריסטנסן (ארה"ב), DR. לינדה דרלינג-Hammond (ארה"ב), DR. MadhavChavan (הודו), פרופ 'מיכאל Fullan (קנדה), פרופ 'הווארד גרדנר (ארה"ב), פרופ 'אנדי הארגריבס (ארה"ב), פרופ 'איבון הלמן (הולנד), פרופ 'קריסטין Helstad (נורווגיה), ז'אן הנדריקסון (ארה"ב), פרופ 'רוז Hipkins (ניו זילנד), פרופ 'קורנליה הוגלנד (קנדה), הכבוד ג'ף ג'ונסון (קנדה), גברת. שנטל קאופמן (בלגיה), DR. EijaKauppinen (פינלנד), מזכיר המדינה TapioKosunen (פינלנד), פרופ 'דומיניק לפונטיין (בלגיה), פרופ 'יו לאודר (בריטניה), לורד קן מקדונלד (בריטניה), פרופ 'ג'ף מאסטרס (אוסטרליה), פרופ 'בארי McGaw (אוסטרליה), שיב נדאר (הודו), פרופ 'R. נטריגין (הודו), DR. PAK NG (סינגפור), DR. דניז אפיפיור (ארה"ב), שרידהר ךאג'גופלן (הודו), DR. דיאן ראוויטש (ארה"ב), ריצ'רד וילסון ריילי (ארה"ב), סר קן רובינסון (בריטניה), פרופ Pasi Sahlberg (פינלנד), פרופ Manabu סאטו (יפן), אנדריאס שלייכר (PISA, OECD), DR. אנתוני סלדון (בריטניה), DR. דוד שפר (ארה"ב), DR. קירסטן Immersive Are (נורווגיה), קנצלר סטיבן ספאן (ארה"ב), איב Theze (LyceeFrancais ארה"ב), פרופ 'צ'רלס Ungerleider (קנדה), פרופ 'טוני וגנר (ארה"ב), סר דייוויד ווטסון (בריטניה), פרופסור דילן Wiliam (בריטניה), DR. מארק Wormald (בריטניה), פרופ 'תיאו Wubbels (הולנד), פרופ 'מייקל יאנג (בריטניה), ופרופ 'Minxuan ג'אנג (סין) כפי שהם לחקור שאלות חינוך תמונה הגדולות שכל המדינות מתמודדות היום.
גלובל החיפוש לחינוך עמוד קהילה
C. M. רובין הוא המחבר שתי סדרות מקוונות רבים קוראות שלהיא קיבלה 2011 הפרס אפטון סינקלר, “גלובל החיפוש לחינוך” ו “איך וויל אנחנו קראו?” היא גם מחברם של שלושה ספרים רבי מכר, כולל אליס בארץ הפלאות Real, הוא המוציא לאור של CMRubinWorld, והוא משבש קרן עמית.
עקוב C. M. רובין בטוויטר: www.twitter.com/@cmrubinworld
תגובות אחרונות