ישראל היא בין קבוצת המדינות שעשתה את השיפור הגדול ביותר בכל תחומי הדעת במבחן PISA מאז שנת 2000.
התכנית להערכת סטודנטים בינלאומיים (PISA), סקר בינלאומי תלת שנתי, מטרתו להעריך את מערכות חינוך בעולם על ידי בדיקת הכישורים וידע של תלמידים 15, בן. עד כה, תלמידים המייצגים יותר מ 70 כלכלות השתתפו בהערכה.
מאז PISA 2006, ביצועיה של ישראל בPISA השתפרו בשיעור ממוצע של 4.2 נקודות לשנה במתמטיקה ו 2.8 נקודות בשנה במדע. ומאז 2000, הציון של המדינה בקריאה השתפר בשיעור ממוצע של 3.7 נקודות לשנה. ביצועים ממוצע במתמטיקה השתפרה מ 442 נקודות בPISA 2006 ל 466 נקודות בPISA 2012, וביצועי קריאה השתפרו מ 452 נקודות ב 2000 ל 486 נקודות ב 2012.
מה היו האסטרטגיות ישראל משמשת לשיפור בהתמדה תוצאות PISA של התלמיד שלהם וכיצד הם מקווים לבנות על ההצלחה הזו לנוע קדימה?
פרופ 'מיכל בלר הוא המייסד והמנכ"ל של הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ"ה). אזור התמחות שלה היא בדיקה והערכה חינוכיות. לפני תפקידה הנוכחי, היא הייתה מנהל מחקר בכיר של R&D בארגון שירותי הבחינות (ETS) בפרינסטון, ניו ג'רזי, מכון בדיקה בגודלה בעולם. היא מצטרפת אליי ב גלובל החיפוש לחינוך היום כדי לדון במה שישראל עשתה.
ברכות על הצלחתה של ישראל ב 2012 מבחן PISA. היה שיפור התלמידים שלך’ תוצאות בדיקה במבחן PISA חשובה לך? למה?
התוצאות גרועות של ישראל בPISA במחזור הראשון (2002) תפס את ישראל בהפתעה (הלם PISA), ומאז, גם משרד החינוך והציבור משלמים הרבה תשומת לב לתוצאות PISA.
למרות שעדיין מתחת לממוצע OECD, ביצועיה של ישראל בPISA והשתפרו (4.2, 3.7 ו 2.8 נקודות בממוצע לשנה למתמטיקה, קריאה ומדע, בהתאמה). השיפור ניכר גם בעלייה של אמנים חזקים מאוד והירידה באחוז עניים מאוד שחקנים. מגמה זו של שיפור מעמידה את ישראל בין קבוצת המדינות שעשו את השיפור הגדול ביותר מאז 2000.
השיפור בציוני PISA לוותה בשיפור במדדים אחרים: תוצאות הערכה לאומיות (בדיקות המיצ"ב) הראה עלייה מתמדת בשנים האחרונות, כמו גם, וTIMSS 2011 (הישגים במתמטיקה ובמדע) הביא לגידול מרשים בציונים. ההתכנסות של מחקרים שונים מראים שיפור מתמשך מצביעה על כך שאכן חלתי שינוי של ממש בהוראה ובלמידה שהתרחש ותלמידים השתפרו.
למה אתה מייחס את ההצלחה שלך?
לאחר פרסום PISA 2002 תוצאות, כוח משימה מיוחד (the “ועדת דוברת”) הוקם על ידי שר החינוך בזמן כדי לנתח לעומק את מערכת החינוך ולבוא עם המלצות לדרכים לשפר את המערכת בכללותה, ובפרט, הסטודנטים’ הישג.
ללא מחקר קפדני, אין דרך לדעת מה בדיוק לייחס את השיפור ל. באופן כללי, השיפור המתמשך ניתן לייחס לניסיונות שונים לרפורמה במערכת החינוך על ידי שרים שונים של חינוך (ועדת דוברת, תכנית האופק החדש, קידום הישגים) וגישות פדגוגיות מיוחדות.
האם אתה יכול להסביר בקצרה חלק מהאסטרטגיות שבה השתמשו כדי להשיג את מטרות החינוך שלך?
בארבע השנים האחרונות, מטרות הישג לכימות נקבעו לסטודנטים’ ביצועים בכל ההערכות שנערכו בישראל (לאומי ובינלאומי). כדי לממש את אלה, הצעדים הבאים נלקחו:
- תקציב הגדלת (שעות נוספות, פיקוח לכל בתי הספר).
- עדכון תכניות הלימודים למתמטיקה, קריאה ומדע ושילוב מושג אוריינות ופתרון הבעיות.
- פיתוח מקצועי של מורים נרחבים.
- תוכניות מיוחדות המתמקדות בשיפור הישגים במתמטיקה לתלמידים עניים מאוד וחזקים מאוד.
- תוכניות רב-תחומיות מיוחדות לחיזוק אוריינות קריאה בקרב תלמידים.
- למידה בקבוצה קטנה (כחלק מרפורמת האופק החדש).
- שילוב המושג “הערכה בשירות הלמידה” ושמירה על שלמותה בין כל השותפים החינוכיים.
בשלב זה, קשה לשפוט איזו מידה היה יעיל ושעבורם ביותר. העקביות של היישום ואת הסינרגיה בין הפעולות השונות שננקטו היא כנראה התשובה.
מה שאר העולם יכול ללמוד מהניסיון שלך?
המדיניות לעיל ופעולות שננקטה (כמפורט לעיל) בהחלט הניב תוצאות במונחים של הישג. שיפורים אלה הם חשובים משתי סיבות עיקריות: הם מצביעים על כך שהסטודנטים ישראלים מצוידים טוב יותר ל “חיים אמיתיים”, ובו בזמן, הם מדגימים שכל מערכת החינוך יכולה לעשות התקדמות משמעותית.
עם זאת, זה נותר לראות באיזו מידה יכולים ויהיו מתמשך המאמצים מעל לתקופה ארוכה של זמן.
מהם השלבים הבאים למערכת החינוך בישראל נתנו את ההישגים שלך עד כה?
נכון לעכשיו, המערכת מתרחקת מצפיית הישגים לימודיים כמטרה מרכזית. רפורמה חדשה הוא הציג – “למידה משמעותית” – המבוסס על עקרונות הקונסטרוקטיביסטית של הוראה ולמידה, נרתע מהערכות כנהגים של למידה. גישה זו נועדה, בין השאר, כדי למתן את ההשלכות השליליות של בדיקות סכומים גבוהות, לעתים קרובות קשור להערכות לאומיות.
לקבלת מידע נוסף: שיפור בPISA: ישראל, דף 48 ב: http://www.oecd.org/pisa/keyfindings/pisa-2012-results-volume-IV.pdf
כל התמונות באדיבותו של משרד חינוך הישראלי
בגלובל החיפוש לחינוך, להצטרף אליי ולמנהיגי מחשבה מוכרת בעולם כולל סר מייקל ברבר (בריטניה), DR. מיכאל בלוק (ארה"ב), DR. ליאון בוטשטיין (ארה"ב), פרופסור קליי כריסטנסן (ארה"ב), DR. לינדה דרלינג-Hammond (ארה"ב), DR. Madhav אוון (הודו), פרופ 'מיכאל Fullan (קנדה), פרופ 'הווארד גרדנר (ארה"ב), פרופ 'אנדי הארגריבס (ארה"ב), פרופ 'איבון הלמן (הולנד), פרופ 'קריסטין Helstad (נורווגיה), ז'אן הנדריקסון (ארה"ב), פרופ 'רוז Hipkins (ניו זילנד), פרופ 'קורנליה הוגלנד (קנדה), הכבוד ג'ף ג'ונסון (קנדה), גברת. שנטל קאופמן (בלגיה), DR. Eija Kauppinen (פינלנד), מזכיר המדינה Tapio Kosunen (פינלנד), פרופ 'דומיניק לפונטיין (בלגיה), פרופ 'יו לאודר (בריטניה), פרופ 'בן לוין (קנדה), לורד קן מקדונלד (בריטניה), פרופ 'בארי McGaw (אוסטרליה), שיב נדאר (הודו), פרופ 'R. נטריגין (הודו), DR. PAK NG (סינגפור), DR. דניז אפיפיור (ארה"ב), שרידהר ךאג'גופלן (הודו), DR. דיאן ראוויטש (ארה"ב), ריצ'רד וילסון ריילי (ארה"ב), סר קן רובינסון (בריטניה), פרופ Pasi Sahlberg (פינלנד), פרופ Manabu סאטו (יפן), אנדריאס שלייכר (PISA, OECD), DR. אנתוני סלדון (בריטניה), DR. דוד שפר (ארה"ב), DR. קירסטן Immersive Are (נורווגיה), קנצלר סטיבן ספאן (ארה"ב), איב Theze (Lycee Francais ארה"ב), פרופ 'צ'רלס Ungerleider (קנדה), פרופ 'טוני וגנר (ארה"ב), סר דייוויד ווטסון (בריטניה), פרופסור דילן Wiliam (בריטניה), DR. מארק Wormald (בריטניה), פרופ 'תיאו Wubbels (הולנד), פרופ 'מייקל יאנג (בריטניה), ופרופ 'Minxuan ג'אנג (סין) כפי שהם לחקור שאלות חינוך תמונה הגדולות שכל המדינות מתמודדות היום. גלובל החיפוש לחינוך עמוד קהילה
C. M. רובין הוא המחבר שתי סדרות מקוונות רבים קוראות שלהיא קיבלה 2011 הפרס אפטון סינקלר, “גלובל החיפוש לחינוך” ו “איך וויל אנחנו קראו?” היא גם מחברם של שלושה ספרים רבי מכר, כולל אליס בארץ הפלאות Real, והמוציא לאור של CMRubinWorld.
עקוב C. M. רובין בטוויטר: www.twitter.com/@cmrubinworld
תגובות אחרונות